פסק דין – ליקויי בניה – משרד יעקב גנים עורך דין.

בפרשה זו דחה בית המשפט את תביעת הקבלן, ומנגד לקוח משרד יעקב גנים עורך דין זכה במעל ל 400,000 ש”ח, קראו להלן פסק הדין.

 

 

 

לפני כבוד השופטת לימור ביבי – בית משפט השלום תל-אביב

ע”י ב”כ עו”ד עזרא ליאור כדורי

נגד

בתא”מ 30494-07-13:
.
.
ע”י ב”כ עורך דין יעקב גנים

התובעת קומ –פרו זיקוק, יזמות ומסחר בע”מ
(בת”א 58854-06-13) ע”י ב”כ עו”ד יעקב גנים

נגד

הנתבעים 1. מגדלי המרכז הנדסה ובנין בע”מ ח.פ. 514295187
(בת”א 58854-06-13) 2. עאטר עאטף ת.ז. 317968816
ע”י עזרא ליאור כדורי

פסק דין

הסכסוך בין הצדדים לפני אוחז שלוש תביעות – האחת, תביעה שטרית אשר תחילתה בתיק הוצאה לפועל לגביית שיק על סך 50,000 ₪ שנפתח על ידי חברת מגדלי המרכז הנדסה ובניין בע”מ (להלן: “מגדלי המרכז”) כנגד חברת קומפרו זיקוק יזמות ומסחר בע”מ (להלן: “קומפרו”) וכן, כנגד יאן יצחק ליס (להלן: “ליס”) אשר חתם על השיק ואשר התנגדות לו נדונה במסגרת תא 30494-07-13. השנייה, תביעת קומפרו כנגד מגדלי המרכז וכנגד מנהלה ובעליה – עאטר עאטף (להלן:”עאטף”) הנסבה על טענותיה בדבר הפרת הסכם בנייה בין מגדלי המרכז לבינה ובכלל זה- בגין ליקויי בניה ואיחור במסירה ואשר נדונה בתא 58854-06-13. השלישית, תביעה נגדית, אשר הוגשה במסגרת התביעה השנייה, של חברת מגדלי המרכז כנגד קומפרו בגין תשלום יתרת התמורה החוזית אשר לטענתה לא שילמה קומפרו.
מבוא, העובדות הרלוונטיות בקצירת האומר:
קומפרו הינה – במועדים הרלוונטיים לתביעה – בעלים של מקרקעין הידועים כחלקה 21 בגוש 2709 והנמצאים ברחוב אח”י משגב 28 ו – 30 בראשון לציון (להלן: “המקרקעין”).

מגדלי המרכז הינה חברה קבלנית רשומה לבניין הנושאת רישיון בר תוקף לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ”ט – 1969 בדירוג ג1.

ביום 3/11/11 נחתם בין חברת קומפרו לבין מגדלי המרכז, חוזה ביצוע “קבלן מפתח” לבניית שני בתים דו משפחתיים במקרקעין. אין חולק כי מר עטאף – מנהל מגדלי המרכז, חתום כערב אישי לקיום התחייבויותיה של מגדלי המרכז בהתאם להסכם זה.
במסגרת ההסכם האמור נקבעו, בין היתר, הוראות כדלקמן:
א. מועד תחילת העבודות לפי ההסכם נקבע ליום 15/11/2011 ומועד סיומן נקבע ליום 15/11/12.

ב. בסעיף 10.6 להסכם ניתנה למגדלי המרכז תקופת “גרייס” בת 60 יום לאיחור במסירה וזאת, תוך שנקבע כי איחור במסירה של 60 יום לא יהווה הפרת ההסכם.

ג. תמורת ההסכם נקבעה על סך כולל העומד על 2,400,000 ₪ בתוספת מע”מ.

ביום 14/10/12 נערכה בין הצדדים פגישה, אשר הסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרתה הועלו על הכתב, במסמך החתום על ידי שני הצדדים והנושא כותרת: “סיכום פגישה”. לאור חשיבות המסמך האמור, יובא תוכנו כלשונו:
” סוכם: 1) סך כל התוספות בבית כולל כל התוספות המפורטת להלן וכל תוספת אחרת שהיא: אלומיניום, ריצוף, סניטרים, מעקות, דלתות, ברכות, ציפוי גדר, חיפוי, דלתות, כניסות, זיכויים וקיזוזים, שערים, חשמל, פינישים, כל הנחוץ לט’ 4, ירידה למרתף, תוספות חיפוי, חיפוי עלית גג, חיפוי חדר הורים קומה א, חיפוי קיר מטבח, סילר רובה במדרגות רובה, שער גלילה לרכב, מעקות כבלים, תקנים, אינסטלציה, ארונות חשמל, העתקת נקודות חשמל וכל תוספת שהיא, ישולם סך 93,000 ₪+ מע”מ. מעקה זכוכית בריכה.
הקבלן מתחייב למסור את הבית לא יאוחר מ 14/12/12 ויעשה כל שביכולתו לזרז את המסירה.
על כן, סך היתרה הצפויה לקבלן עד סיום הבית, דואג להכנת הטפסים לטופס 4 ע”פ חוזה, מסירתו המלאה וקבלת ט’ 4, הינה 690,000 ₪ ברוטו כולל מע”מ”.

את המוסכם במסמך לעיל, ניתן לרכז בשלושה – ראשית, במסגרת המסמך הוסכם על תוספת בסך 93,000 ₪ +מע”מ בגין שינויים אשר בוצעו או יבוצעו וכן פירוטם, שנית- הוסכם על מועד מסירה- 14/12/12 ושלישית, נקבעה והוסכמה יתרת התשלום לפי המוסכם בין הצדדים – על סך 690,000 ₪ כולל מע”מ.

בין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלה מתי נמסרה החזקה בבתים ואולם, אין חולק כי טופס 4 לשני הבתים ניתן ביום 18/3/13.

ההליכים וטענות הצדדים:
כאמור, הסכסוך אוחז שלוש תביעות- תביעה שטרית, תביעה כספית ותביעה שכנגד.

התביעה השטרית נסבה על שיק אשר מספרו 10017 המשוך ליום 1/5/13 על סך 50,000 ₪ לפקודת מגדלי המרכז אשר חולל מפאת ביטולו על ידי קומפרו. לאור חילול השיק, פתחה מגדלי המרכז כנגד קומפרו בהליכי הוצאה לפועל לגבייתו.
בנוסף, במועד פתיחת הליכי ההוצאה לפועל, סברה מגדלי המרכז כי השיק נחתם על ידי משה יוכליס שהוא מנהל קומפרו ומשכך, נתבע אף הוא. במסגרת ההליכים לפני התחוור כי החתום על השיק הינו בנו של משה יוכליס- יאן יצחק ליס ומשכך, בהסכמה- תוקנה התביעה באופן שמשה יוכליס נמחק ובמקומו נתבע יאן יצחק ליס.
כפי שיפורט להלן, הואיל והתביעה השטרית “נבלעה” אל התביעה שכנגד, במסגרתה נתבעת יתרת התמורה בהתאם לעסקת היסוד, הרי שה”רבותא” בתביעה זו הינה רק לעניין חבותו האישית של מר ליס, אשר חתם על השיק, לפירעונו.
באשר לשיק זה טוענת מגדלי המרכז מחד גיסא, כי הוא מגלם חלק מיתרת התמורה לה הינה זכאית לפי ההסכם בין הצדדים ואילו מאידך גיסא טוענים קומפרו וליס כי השיק ניתן כשיק ביטחון בלבד, אשר נועד לפירעון עם ובכפוף לביצוע השלמות ותיקונים על ידי מגדלי המרכז וביטולו נבע מהפרת ההתחייבות כאמור על ידי מגדלי המרכז.

במסגרת התביעה הכספית אשר הוגשה על ידי קומפרו, טוענת קומפרו כי מגדלי המרכז הפרה התחייבותה למסירת החזקה בבתים בהתאם להסכם, באשר בפועל הושלמה בניית הבתים והם חוברו לחשמל רק ביוני 2013. בהקשר זה מוסיפה קומפרו וטוענת כי אמנם באחד הבתים נתפסה החזקה על ידה ביום 1/3/13 ובשני ביום 1/4/13 וכן, כי אמנם הוצא טופס 4 לבתים ביום 18/3/13 ואולם, על אף האמור, הרי שלטענתה הבתים לא היו ראויים למגורים באותם מועדים, באשר טרם הושלמה בנייתם ובכלל זה טרם חוברו לחשמל קבע, שחובר רק בחודש יוני 2013. בנסיבות אלו, לטענת קומפרו הינה זכאית, לפיצוי בגין איחור במסירה בסך של 5000 דולר לחודש ובסך הכל, בסך של 96,000 ₪. בסיכומיה מוסיפה קומפרו וטוענת כי, לפרק הזמן האמור יש להוסיף את משך הזמן המצטבר שקבע מומחה בית המשפט, הנדרש לביצוע התיקונים והשלמות הבתים ואולם, כבר בשלב זה יצויין כי היא אינה נוקבת בפרק הזמן הנדרש, כמו גם בסכום הפיצוי אשר לו הינה זכאית לטענתה בגין פרק זמן זה.

עוד טוענת קומפרו כי בניית הבתים נעשתה באי התאמות למוסכם בין הצדדים וכן, בליקויים אשר הוערכו – על ידי מומחה מטעמה, המפקח מר בובליל בסך של 690,000 ₪ ועל ידי מומחה בית המשפט בסך של 332,594 ₪. בהקשר זה האחרון, מוסיפה קומפרו וטוענת כי על אף שפנתה אל מגדלי המרכז וביקשה כי תבצע השלמות ותיקון הליקויים ולצורך כך אף משכה לטובתה את השיק על סך 50,000 ₪, אשר פירעונו הותנה בסיום ותיקון הליקויים – כשלה מגדלי המרכז מתיקון הליקויים ומביצוע ההשלמות. משכך טוענת קומפרו כי הינה זכאית לפיצוי כספי בגין הליקויים וההשלמות בסכום, כפי שנקבע על ידי מומחה בית המשפט דהיינו- 332,594 ₪.
לעניין חישוב סכום זה מפנה קומפרו לכך שבחוות דעתו הראשונה מיום 6/8/14, שם המומחה את הליקויים בסך 194,039 ₪, במענה לשאלות הבהרה מיום 27/4/14 הוסיף לעלויות האמורות 10% בגין פיקוח הנדסי וכן, קבע כי יש להוסיף סך 35,100 ₪ הכולל מע”מ בגין מעקות לשתי הברכות וסך 17,500 ₪ בגין תיקון האיטום בבריכה. בנוסף, לטענתה במסגרת חוות הדעת מיום 1/2/15 נקבע כי בגין ליקויי האיטום והרטיבות בבתים יש להוסיף פיצוי בגין נזק בסך 57,265 ₪. לטענת קומפרו חיבור כלל הסכומים בחוות הדעת בתוספת 10% פיקוח הנדסי ובתוספת עלות תיקון האיטום – מעמידה את הנזק המצטבר בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט, על סך של 332,594 ₪. קומפרו מוסיפה וטוענת כי חקירת המומחה לא שינתה דבר מקביעות חוות דעתו ומשכך, כי יש לאמצן כלשונן.
עוד טוענת קומפרו כי לא היה מקום לאפשר למגדלי המרכז ביצוע תיקון הליקויים בעין, בהינתן שלאורך כל ההליך כפרה מגדלי המרכז בקיומם של ליקויים, טענה כי תיקנה הליקויים בפועל והעלתה הטענה בדבר רצונה בביצוע התיקון רק בשלהי ההליך המשפטי. זאת ועוד, מוסיפה קומפרו וטוענת כי אין מקום לאפשר למגדלי המרכז תיקון הליקויים, בהינתן שאיבדה את אמונה במגדלי המרכז כקבלן.
לסיום טוענת קומפרו כי הינה זכאית לעוגמת נפש בסך של 30,000 ₪ בגין הפרת ההסכם על ידי מגדלי המרכז כמו גם, התנהלותה.

לצרכי אגרה העמידה קומפרו תביעתה על סך של 400,000 ₪.

במסגרת תביעתה הנגדית, כמו גם במסגרת כתב ההגנה לתביעה הכספית, טוענת מגדלי המרכז ראשית, כי רק במסגרת החקירה הנגדית התחוור כי מר ליס נעדר הרשאה להתקשר בהסכם עם מגדלי המרכז, לרבות להגיש תביעה כנגדה ומשכך, כי דין התביעה כנגד מגדלי המרכז להידחות על הסף בהעדר הרשאה.

לגופם של דברים טוענת מגדלי המרכז כי לא זו בלבד שאינה חבה דבר לקומפרו, באשר קיימה במלואן את כלל התחייבויותיה, אלא שקומפרו היא זו אשר הפרה התחייבויותיה כלפיה, באשר לא שילמה את מלוא יתרת התמורה החוזית המוסכמת בין הצדדים.

כך, לטענת מגדלי המרכז, בהתאם למוסכם בין הצדדים הועמדה התמורה החוזית הכוללת על סך של 2,901,903 ₪. סכום זה מורכב, לטענת מגדלי המרכז, מסך התמורה החוזית העומדת על 2,400,000 ₪ בתוספת מע”מ- סכום אשר לאור שינויים בשערי המע”מ לאורך מועדי התשלום, עומד על סך כולל של 2,793,093 ₪. לסכום זה יש להוסיף, לטענת מגדלי המרכז, את הסכום המוסכם בגין שינויים, כפי שהוסכם במסמך מיום 14/10/12, בסך של 93,000 ₪ בתוספת מע”מ, דהיינו סך 108,810 ₪.
מתוך סך כל התמורה החוזית, טוענת מגדלי המרכז כי שולם לה סך כולל מע”מ של 2,606,225 ₪ בלבד ומשכך, חבה לה קומפרו יתרה לתשלום, בהתאם למוסכם בסך של 295,678 ₪. בעניין זה טוענת מגדלי המרכז כי אמנם סכום השיק נשוא התביעה השיטרית “נבלע” אל תוך סכום היתרה לתשלום ואולם, הינה מכחישה כי השיק נמשך כשיק ביטחון והינה עומדת על תביעתה השיטרית ובכלל זה על אחריותו האישית של מר ליס לפירעונו באשר משך את השיק וחתם עליו.
זאת ועוד, בכל הנוגע לסיכום מיום 14/10/12, מודה מגדלי המרכז כי הצדדים אמנם הגיעו לכדי סיכום כאמור ואולם, לטענתה אין בקבוע בסיכום זה בכדי לייתר החובה המוטלת על קומפרו, להוכחת ביצוע כלל התשלומים בהתאם להסכם. בהקשר זה טוענת מגדלי המרכז כי טענת קומפרו לעניין פירעון הסכום נשוא המוסכם מיום 14/10/12, הינה בבחינת הודאה והדחה ומשכך, חל עליה הנטל להראות כי אמנם פרעה את מלוא סכום זה.

יתרה מכך, בכל הנוגע לפירעון הסכום נשוא הסיכום מיום 14/10/12, מוסיפה מגדלי המרכז וטוענת, כי אמנם ממועד זה נפרעו על ידי קומפרו תשלומים בסך כולל העומד על 605,000 ₪ ואולם, הינה מכחישה כי כפועל יוצא מן האמור, נותרה היתרה לתשלום על סך של 85,000 ₪, באשר לטענתה, בקביעת הסכום הנקוב בסיכום מיום 14/10/12, הביאו הצדדים לידי ביטוי, על דרך ההפחתה, שיקים מעותדים אשר היו בידי מגדלי המרכז באותו מועד בסך של 275,000 ₪ ואשר נפרעו לאחר ה- 14/10/12. לאור האמור, הרי שלטענת מגדלי המרכז, היה על קומפרו להראות כי ממועד הסיכום שילמה בשיקים או תשלומים נוספים את הסכום הנקוב באותו סיכום וזאת, כשלה קומפרו מלהוכיח. לטענת מגדלי המרכז, טענתה בדבר השיקים המעותדים היא הנותנת שהיה על קומפרו להראות ששילמה את ככל יתרת התמורה בהתאם למוסכם וזאת, הואיל ולא הוכח קשר בין השיקים המעותדים אשר נפרעו לבין פירעון הסכום נשוא הסיכום מיום 14/10/12. לעניין זה מקשה מגדלי המרכז וטוענת כי לו אמנם קומפרו הינה חברה מסודרת, אך בנקל היה באפשרותה להראות ביצוע כלל תשלום היתרה בהתאם להסכם ואולם, כאמור זאת לא עשתה קומפרו.

מבלי לגרוע מן האמור, מוסיפה מגדלי המרכז וטוענת כי אף לדידה של קומפרו, שולמה על ידה המחאה על סך 100,000 ₪ ביום 11/2/12, קרי קודם להסכם מיום 14/10/12 ויתרה מכך, קומפרו עצמה הודתה כי לא שילמה כלל סך 85,000 ₪. לאור האמור, הרי שלטענת מגדלי המרכז, לכל הפחות על קומפרו לשלם לה סך 185,000 ₪.

זאת אף זאת, מגדלי המרכז טוענת כי יש לדחות טענת את קומפרו ולפיה, סך 85,000 ₪ שולם על ידה בהסכמת מגדלי המרכז באמצעות תשלום במקום האחרונה לספקים. לעניין זה טוענת מגדלי המרכז כי הסכמה מטעמה לביצוע תשלומים כאמור לא הוכחה, התשלומים עצמם לא הוכחו , הטענה משוללת היגיון באשר לא זו בלבד שקומפרו טוענת ששילמה במקום מגדלי המרכז לספקים, אלא שדידה היא אף שילמה סך 81,640 ₪ ביתר. לאור האמור, לטענת מגדלי המרכז, דין טענתה זו של קומפרו להידחות.
זאת אף זאת, לטענת מגדלי המרכז, ממילא חלק מהתשלומים המפורטים על ידי קומפרו נזכרים בחוות דעת מומחה בית המשפט כהשלמות אשר על מגדלי המרכז לבצע ומשכך, לו יתאפשר לקומפרו להזדכות בגינם, הרי שלהלכה ולמעשה תפוצה בגינם פעמיים.
לאור כל האמור, טוענת מגדלי המרכז כי יש לקבל את תביעתה הכספית לתשלום יתרת התמורה החוזית וכן, לקבל תביעתה השטרית ובמסגרת זו לחייב את מר ליס כחייב אישית בתשלום סכום השיק קרי, 50,000 ₪.

בכל הנוגע לתביעתה של קומפרו פותחת מגדלי המרכז ומכחישה איחור כלשהו במסירת הבתים ולטענתה הבתים נמסרו כבר ביום 1/1/13 –דהיינו, בשים לב לתקופת הגרייס הקבועה בהסכם – קודם למועד המסירה המהווה הפרה בהתאם להסכם. זאת ועוד, מוסיפה מגדלי המרכז וטוענת כי גם לו אמנם הוסכם במסגרת ההסכם מיום 14/10/12 על מועד מסירה ליום 14/12/12 וגם לו אמנם נמסרו הבתים ביום 1/3/13 – הרי שלמועד המוסכם יש להוסיף את תקופת הגרייס הקבועה בהסכם ובהתאמה לקבוע כי מועד מסירת החזקה המוסכם הינו ביום 14/2/13. בנסיבות אלו, טוענת מגדלי המרכז כי איחור של שבועיים ממועד זה הינו זניח.
זאת אף זאת, באשר למועד הוצאת טופס 4, טוענת מגדלי המרכז כי גם ככל שחל עיכוב בהוצאות טופס 4 הרי שאין לייחס לה כל אחריות לעיכוב האמור וקל וחומר שאין לחייבה בכל פיצוי הנובע מכך וזאת בהינתן שהעיכוב נובע משינויים אשר בוצעו על ידי קומפרו אשר חייבו אישור הרשויות בכלל זה, תוספת כניסה למרתף.
לאור האמור, הרי שלטענת מגדלי המרכז, יש לדחות התביעה הנוגעת לפיצוי בגין איחור במסירה.

זאת ועוד, בכל הנוגע לליקויי בנייה טוענת מגדלי המרכז ראשית, כי בבתים לא קיימים ליקויי בנייה וככל שהינם קיימים הינם ליקויי בניה שגרתיים, שהינם מטבעה של בנייה חדשה ואשר הינה זכאית בדין לתקנם ואף תיקנה בפועל את הליקויים עליהם הצביע המפקח מטעם קומפרו. באשר לליקויים הנוספים עליהם הצביעה קומפרו בתביעתה, הרי שבהקשר אליהם טוענת מגדלי המרכז, כי לא ניתנה לה הזדמנות לתקנם, באשר קומפרו לא פנתה אליה באשר לקיומם. בעניין זה האחרון, מצביעה מגדלי המרכז על מחדל קומפרו מהעדת המפקח מטעמה מר בובליל, כמקים חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסת קומפרו, בכל הנוגע לפניותיה המוכחשות, לתיקון הליקויים. זאת אף זאת, מגדלי המרכז מצביעה על כך שקומפרו נמנעה מתיקון הליקויים עד למועד זה, כעובדה המחזקת הטענה ולפיה מדובר בליקוים סטנדרטיים אשר התביעה הכספית בגינם אינם מוצדקת ומהווה “ניסיון לסחיטת כספים” בלשונה של מגדלי המרכז. בנסיבות אלו, טוענת מגדלי המרכז כי קומפרו אינה זכאית לכל סעד כספי הנובע מליקויים אלו.

לחלופין טוענת מגדלי המרכז, כי לכל היותר יש לחייב אותה בסכום הנומינאלי הקבוע בחוות דעת מומחה בית המשפט, קרי – בעלות כפי שהיתה לו מגדלי המרכז היתה מתקנת את הליקויים (תוך הפחתת 10% בגין הפיקוח) בסך 212,970 ₪ בתוספת מע”מ (שהינו עלות חוות הדעת הראשונה בסך 154,440 ₪ בצירוף עלות חוות הדעת השניה בסך 48,530 ₪). מסכום זה, טוענת מגדלי המרכז, יש להפחית סך 112,769 ₪ אשר נישום על ידי מומחה בית המשפט באופן מופרז או בניגוד למוסכם בין הצדדים.
עוד טוענת מגדלי המרכז כי אין לחייבה בתשלום בגין מאחזי ידיים לבריכה בסך של 35,100 ₪ הואיל והסכום כלל לא נזכר בכתב התביעה וכן, בתשלום בגין איטום בבריכה – בסך 17,750 ₪- הואיל ולטענת מגדלי המרכז, המומחה לא קבע כי יש לחייבה בגינו.
בנסיבות אלו, הרי שלטענת מגדלי המרכז, לכל היותר, יש לחייבה בגין הליקויים בסך של 100,201 ₪ בתוספת מע”מ.
עוד טוענת מגדלי המרכז כי דין תביעת קומפרו בגין עוגמת נפש להידחות בהינתן שחברה אינה יכולה לתבוע בגין רכיב זה.

בתשובתה לתביעת מגדלי המרכז מוסיפה קומפרו וטוענת כי שילמה את כל התשלומים המוסכמים בינה לבין מגדלי המרכז. לעניין זה טוענת קומפרו כי אין חולק שביום 14/10/12 נחתם בינה לבין מגדלי המרכז הסכם אשר תכליתו עריכת סדר בין מה ששולם עד לאותו מועד ובעיקר על מנת לקבוע את שנותר לשלם מכאן ואילך וכי במסגרת הסכם זה נקבע מפורשות כי היתרה לתשלום עומדת על סך של 690,000 ₪ כולל תוספות. לטענת קומפרו תמורה זו שולמה באופן מלא למגדלי המרכז וחיזוק לטענתה זו ניתן לדידה למצוא בהתנהגותה של מגדלי המרכז ובהודאתה, להלכה ולמעשה, בכך שאין כל יתרת חוב כלפיה. בכלל זה מפנה קומפרו לכך שעל אף שמגדלי המרכז טוענת בהליך לפני לחוב, הרי שהיא מסרה את מפתחות הבתים, לא שלחה כל מכתב דרישה באשר לחוב הנטען, לא העידה עדים רלוונטיים ובכלל זה את עו”ד חלילי ויתרה מכך, אין ליתן בגרסתה כל אמון בהינתן שהוצגו על ידה לא פחות מחמש גרסאות באשר ליתרת התשלום, אשר הפערים בינהן הינם משמעותיים. עוד טוענת קומפרו כי מתוך סעיף 24 לתצהיר העד מטעם מגדלי המרכז – עאטף – עולה מפורשות כי שולם סך 625,000 ₪ מתוך סך 650,000 ₪ עליו הוסכם במסגרת ההסכם מיום 14/10/12. זאת ועוד, יתרת התשלום שולמה על דרך העברת סך 90,381 ₪ על ידה לספקים בהתאם להוראת מגדלי המרכז. לטענת קומפרו חיבור הסכומים מעלה כי מיום 14/10/12 שולם על ידה, בין ישירות למגדלי המרכז ובין לספקים, סך כולל העומד על 715,381 ₪ – העולה על סכום יתרת התמורה בהתאם למוסכם.
באשר לטענת מגדלי המרכז ולפיה אין להביא לידי חשבון במסגרת בחינת התשלומים אשר בוצעו לאחר יום 14/10/12, סכומי שיקים מעותדים אשר נמשכו קודם למועד זה, טוענת קומפרו כי דין הטענה להידחות, הן הואיל והינה מהווה הרחבת חזית אסורה, הן מהטעם שמדובר בשינוי לגרסת מגדלי המרכז, הן בהתאם למבחני השכל הישר הואיל ושיקים אלו- הגם שטרם נפרעו ולא היתה כל ערובה כי יפרעו – לא נזכרו בהסכם מיום 14/10/12 אשר עסק במה שנותר לשלם, הן לאור עדותו של העד מטעם מגדלי המרכז-עטאף והן הואיל והסכום כפי ששולם על ידה בפועל קרוב מבחינת סכומו לסכום היתרה לפי ההסכם מיום 14/10/12.
במסגרת סיכומיה מוסיפה קומפרו וטוענת כי בכל מקרה וגם ככל שתדחה טענתה בדבר תשלום לספקים, הרי שאין לפסוק למגדלי המרכז סך 65,000 ₪ המהווה ההפרש בין סך 690,000 ₪ עליו הוסכם בהסכם מיום 14/10/12 לבין סך 625,000 ₪ אשר הוכח כי שילמה וזאת, הואיל ולא הונפקה לה על ידי מגדלי המרכז חשבונית בגין כלל התשלומים אשר בוצעו על ידה ומשכך, טרם התגבשה חובתה לתשלום המע”מ בגין התשלומים אשר בוצעו.

לאור האמור, טוענת קומפרו כי דין התביעה הנגדית להידחות ודין תביעתה הראשית על סך 400,000 ₪ להתקבל.

חוות דעת מומחה בית המשפט:
הואיל ועיקרה של תביעת קומפרו נסב על ליקויי בניה, מונה על ידי בית המשפט כמומחה מטעמו, בשלב מקדמי של הדיון, ביום 6/11/13 – מר יעקב מרזוק. במסגרת החלטת המינוי, נקבע כי המומחה יבקר בנכס, יעבור על פרטי הליקויים ואי ההתאמות הנטענים בחוות דעת מטעם קומפרו, יקבע אלו פגמים מצויים בנכס, דרכי תיקונם, עלות תיקונם ופרק הזמן לתיקונם.
יצויין כי במסגרת אותה החלטה נקבע מפורשות כי: “צד החפץ להגיש חוות דעת בתיק זה יעשה זאת תוך 30 יום, שאם לא כן ייחשב כמוותר על זכות זו.”

אין חולק כי מגדלי המרכז לא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה. בנסיבות אלו וכמשוקף בחוות דעת מומחה בית המשפט מיום 6/8/14, איפשר מומחה בית המשפט למר עאטף – מנהל מגדלי המרכז אשר נכח בשני הביקורים שנערכו בנכסים – להציג בעל פה טענותיו והסתייגויותיו לכל טענה וטענה של קומפרו.

חוות דעתו הראשונה של מומחה בית המשפט מיום 6/8/14, הוגשה לתיק בית המשפט ביום 17/8/14 (לעיל ולהלן: “חוות דעתו הראשון של מומחה בית המשפט”). במסגרת חוות דעת זו, בחן מומחה בית המשפט את הליקויים כפי שנטענו על ידי מומחה קמפרו וקבע כי בבתים נשוא התביעה, ליקויים אשר שומתם הינה בסך של 194,039 ₪. יובהר כי הליקויים כפי שנקבעו על ידי מומחה בית המשפט הינם בחלקם ליקויים בטיב ביצוע הבנייה, בחלקם ליקויים אל מול הדין והתקנים ובחלקם ליקויים והבדלים אל מול המפרט החוזי.
עוד יצוין שבנוסף לסכום הנקוב, קבע מומחה בית המשפט כי קיים ליקוי הנוגע לאיטומה של הבריכה בסך של 17,550 ₪ כולל מע”מ, אשר המומחה הותיר להכרעת בית המשפט, הואיל ומגדלי המרכז טענה מחד כי הבריכה הייתה מושלמת ותיקון ככל שבוצע לא היה באחריותה ואילו קומפרו טענה כי הבריכה לא הייתה אטומה ונדרש איטומה בסך של 17,550 ₪.
עוד הוסיף מומחה בית המשפט וקבע בחוות דעת זו, כי בכל הנוגע לטענות קומפרו בענין נזילות, הרי שעל קומפרו לתמוך טענותיה באמצעות בדיקות מומחה איטום ו/או בדיקות הדמיה ו/או בדיקות לחות ממכון התקנים וכן, המליץ לבדוק את מהות הרטיבות והנזקים בפועל בחורף. משכך, גם טענות אלו לא נכללו ולא נבדקו במסגרת חוות דעתו זו.

בהמשך לחוות הדעת הראשונה של מומחה בית המשפט, לאור עמדתו לעניין הנזילות כפי שהובאה לעיל ובהסכמת הצדדים, נקבע על ידי בית המשפט ביום 15/9/14 כי:
“בהתאם לאמור בחוות דעתו של מר מרזוק ובהסכמת הצדדים יקבע מר מרזוק מומחה נוסף שיפעל בפיקוחו ויגיש לבית המשפט חוות דעת משלימה בנושא איטום. חוות הדעת תוגש לתיק בית המשפט ולצדדים לא יאוחר מיום 1.1.15 וזאת על מנת לאפשר בדיקה לאחר גשמים.”

בהמשך להחלטתו זו של בית המשפט, הוגשה על ידי מומחה בית המשפט ביום 3/3/15, חוות דעת שנייה (להלן: “חוות דעתו השנייה של מומחה בית המשפט”). במסגרת חוות דעת זו, פירט מומחה בית המשפט ממצאים הנוגעים לרטיבות ונזילות, כפי שנבדקו על ידו במסגרת ביקור בנכסים אשר נערך ביום 20/1/15 בנוכחות הצדדים ובכלל זה מר עאטף מטעם מגדלי המרכז. בהתאם לממצאי המומחה, עלות תיקון הליקויים כפי שנקבעו, עומדת על סך של 48,530 ₪.
כבר בשלב זה יובהר ויודגש כי על אף האמור בהחלטת המינוי מיום 15/9/14, כפי שהובאה לעיל, לא מינה מומחה בית המשפט מומחה נוסף לאיטום מטעמו, אלא שהליקויים האמורים נבחנו ונבדקו על ידו.

דיון והכרעה:
במסגרת דיון אשר התקיים לפני ביום 6/3/17, נחקר מומחה בית המשפט מר יעקב מרזוק בדבר שתי חוות הדעת מטעמו וכן, נחקרו מר עאטר עאטף מטעם מגדלי המרכז ומר יאן יצחק ליס מטעם קומפרו.

טרם אבחן וארכז טענות הצדדים, הנני מוצאת להידרש ולדחות טענה מקדמית אשר הועלתה על ידי מגדלי המרכז לראשונה, במסגרת סיכומיה והנסבה על ההרשאה להגשת התביעה על ידי קומפרו כנגד מגדלי המרכז. לטענת מגדלי המרכז, במסגרת חקירתו הנגדית של ליס, התחוור כי אינו בעל מניות בחברה, אינו דירקטור בה וכל שיש בידו הוא יפוי כח לצורך הבניה שלא הוצג. לטענתה, בנסיבות אלו, הרי שליס נעדר הרשאה להתקשר בהסכם עם מגדלי המרכז, לרבות להגיש התביעה כנגדה ולרבות לייצגה במסגרת ההליך. כאמור, לאחר ששקלתי הטענה אינני מוצאת לקבלה. לעניין זה ראשית- הטענה הועלתה לראשונה במסגרת סיכומי מגדלי המרכז ומשכך, מהווה הרחבת חזית. זאת ועוד, הנני סבורה כי גם לגופם של דברים אין בטענה ממש, בהינתן שמר ליס העיד, במסגרת חקירתו הנגדית, כי יש לו יפוי כח לחתום על מסמכים (ראו עדותו בעמודים 29 שורה 27 עד עמוד 30 שורה 1) וכן, כי החברה קיבלה החלטה להגשת התביעה (ראו עדותו בעמוד 29 שורות 18-19). לאמור יש להוסיף כי מגדלי המרכז עצמה מעולם לא כפרה בסמכות ליס לייצג את קומפרו ויתרה מכך, בתביעתה היא הסתמכה על המסמכים אשר נחתמו על ידו ובכלל זה השיק אשר נמשך על ידי קומפרו ונחתם על ידו.
בנסיבות אלו, הנני דוחה טענתה המקדמית של מגדלי המרכז.

מכאן אפנה לגופם של דברים. כפי העולה מטענות הצדדים, ניתן לרכז השאלות המרכזיות במחלוקת בין הצדדים לשלוש:
הראשונה- קיומה של יתרת תשלום לטובת מגדלי המרכז ושיעורה.
השנייה- קיומם של ליקויי בנייה בבתים, שיעורם וזכאות קומפרו לפיצוי כספי- בהבדל מתיקון בעין – בגינם. בכלל זה יש לבחון, בין היתר, זכאות קומפרו לפיצוי בגין עוגמת נפש.
השלישית – מועד מסירת החזקה בבתים וזכאות קומפרו לפיצוי בגין איחור במסירה- ככל שהינו קיים.
להלן אבחן הטענות ראשונה ראשונה ואחרונה אחרונה.

היתרה החוזית לתשלום ;
כפי שפורט לעיל, טוענת מגדלי המרכז, בכל הנוגע ליתרת התשלום החוזית, ראשית כי יש לבחון את היתרה על דרך חיסור הסכומים הכוללים אשר הוכח כי שולמו כולל מע”מ (2,606,225 ₪) מסכום התמורה החוזית הכוללת (2,901,903 ₪) ויש לקבוע כי נותרה לטובתה יתרה לתשלום בסך של 295,678 ₪. לחלופין לטענתה – ככל שיקבע כי הסכום הקבוע במסמך מיום 14/10/12 הוא הסכום המוסכם – הרי שיש לקבוע כי קומפרו שילמה מתוכו רק תשלומים אשר בוצעו לאחריו ואשר לא בוצעו על ידי פירעון שיקים מעותדים שנמשכו לפני סיכום זה. לעניין זה מוסיפה מגדלי המרכז וטוענת כי אפילו לדידה של קומפרו סך 100,000 ₪ שולם ביום 11/2/12 קרי קודם לסיכום ומשכך אין להביאו בחשבון ויתרה מכך, סך 85,000 ₪ אף קומפרו מודה כי לא שילמה בפועל ומשכך, לכל הפחות יש לפסוק לטובתה סך 185,000 ₪ בצירוף מע”מ. עוד טוענת מגדלי המרכז כי יש לדחות את טענת קומפרו בדבר תשלום לספקים הואיל ולא הוכחה הסכמה לתשלום, לא הוכח תשלום בפועל ויתרה מכך, קיזוז סכומי התשלומים לספקים מהווה פיצוי כפול, הואיל וחלקם נקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט.

קומפרו מנגד טוענת כי לאחר קביעת הסכום ביום 14/10/12, אין עוד לבחון את הסכומים כפי שהיו נקובים בהסכם המוקדם אלא שכל שיש לבחון הוא התשלומים אשר בוצעו לאחר מועד זה. לעניין זה טוענת קומפרו כי לאחר מועד זה שילמה סך 605,000 ₪ וכן, תשלומים לספקים בסכום כולל העולה על הסכום המוסכם בהסכם מיום 14/10/12 ולכן לא נותרה יתרת תשלום לחובתה. לטענת קומפרו חיזוק לטענתה ניתן למצוא בהתנהגותה של מגדלי המרכז אשר לא העלתה במועדים הרלוונטיים כל טענה בדבר יתרת תמורה לטובתה וכן, שינתה גירסתה באשר ליתרת התמורה לטובתה, במהלך ההליך המשפטי.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים הנני מוצאת להעדיף את טענות קומפרו בכל הנוגע ליתרת התמורה החוזית, על פני טענות מגדלי המרכז.

ראשית, באשר למעמדו של ההסכם מיום 14/10/12 בנוגע לקביעת יתרת התמורה החוזית, הנני סבורה כי – גם ככל שבמסגרת ההסכם נקבעה תמורה חוזית, הרי שהצדדים גילו ברורות אומד דעתם ובהתאם לו- מיום 14/10/12 ואילך, הסכום הרלוונטי הינו סך 690,000 ₪ ומשכך, אין כל מקום וצורך לבחון מה היו ההסכמות הנוגעות לתמורה עד לאותו מועד, כמו גם מה שולם עד לאותו מועד. הנני סבורה כי חיזוק לקביעתי זו ניתן למצוא- מלבד בעדות מר ליס מטעם קומפרו, בעדותו של מר עאטף – מטעם מגדלי המרכז- עצמו.

כך וראשית, באשר לאופן והנסיבות בהם נערך המסמך מיום 14/10/12, העיד מר עאטף בעמוד 19 שורות 11-13:
“ש. אמרת שיש הסכם 690,000 והוא לא הביא לך?
ת. א’ יש לנו הסכם. יש לנו הסכם שהוא ב2,400,000 תוך כדי פגישות של הכסף ישבנו בבית קפה ועשינו הסכם כתוב ביני לבינו שהוא חושד, לא מאמין לי שאגמור את הבניין במועד, אמרתי שנרשום מסמך, מה נשאר לי כסף ותן לי אותו בזמן אני מביא לך טופס 4.”
ובאותו עמוד בשורות 17-19:
“לשאלת בית המשפט איך הגענו לסכום 690,000 ₪ אני משיב שעשינו חשבון מה נשאר לנו בחוזה ויש לי עוד תוספות והוא הוריד הרבה מהתוספות והגענו למספר וזה היה חייב לי באותו שלב.”

עוד מעיד העד מפורשות, בכל הנוגע למעמדו של המסמך מיום 14/10/12 כמסמך המסכם ומרכז את כלל דרישות הצדדים עד לאותו מועד ויתרה מכך, הופך ההסכם המקורי ללא רלוונטי – בעמוד 19 שורות 23-25:
“ש. מפנה לעמוד אחרון, מה זה 65% שכתוב בסוף?
ת. או שאנחנו הולכים לפי הסכם עד הסוף או שאנו חוזרים למסמך שכתבנו אותו ביחד. 65% זה כתוב אבל יש לנו עוד מסמך שאמור להיות בטופס 4 שחייב להשלים את כל הכסף שלו.”
ויתרה מכך, בעמוד 20 שורות 4-5 הינו מעיד כי:
“ת. אני הקורבן לא אתה. כשיש מסמך שכתוב מ-14.10 שכתוב בכתב יד שלו שעליו אנו הסכמנו אז אנו לא חוזרים לחוזה. זה החוזה. זה הכסף שלי.” (ההדגשה שלי ל.ב.)

עיננו הרואות- מתוך עדותו של מר עאטף נובע מפורשות כי הצדדים הסכימו שההסכם הרלוונטי לעניין יתרת התמורה הוא ההסכם מיום 14/10/12 ואין בלתו ומשכך, אין כל רלוונטיות לסכום התמורה החוזי, כמו גם לבחינה בפועל של התשלומים אשר בוצעו עד ליום 14/10/12, אלא מאותו מועד ואילך.

בשולי בחינת טיעון זה ולאור קביעתי ולפיה הסיכום מיום 14/10/12 הוא הרלוונטי, הנני מוצאת לדחות הטענה ולפיה היה על קומפרו להציג את כלל המסמכים הנוגעים לתשלומים אשר בוצעו על ידה מתחילת ההסכם. לעניין זה – מלבד קביעתי בדבר מעמדו של המסמך מיום 14/10/12, הנני מוצאת להוסיף- כביסוס נוסף לדחיית הטענה האמורה, כי מצאתי כמשכנעת וכנתמכת טענת קומפרו ולפיה, בעת ביצוע ההתחשבנות ביום 14/10/12 הובאו לידי ביטוי לא רק תשלומים אשר בוצעו ישירות למגדלי המרכז, אלא גם תשלומים אחרים אשר בוצעו על ידי קומפרו על דרך הקיזוז. הנני סבורה כי תימוכין לאמור ניתן למצוא במסמך מיום 14/10/12 אשר במסגרתו נכתב על ידי הצדדים מפורשות כי הובאו לידי ביטוי: “זיכוים וקיזוזים”.
וכן, בעדותו של מר יאן ליס – אותה מצאתי כמהימנה ונתמכת בעמוד 37 שורות 3-9 כדלקמן:
“ש. לא הראית שום מקום שאת היכול לקזז, אתה יכול להראות את פקודת השינויים שניתנה מראש בכתב לקבלן שאתה משלם במקומו?
ת. נכתבו ביומן הערות מתי אנו מזמינים ריצוף. אנו הזמנו ושילמנו על הריצוף. הזמנו את דלתות החוץ ושילמנו עליהם וגם דלתות הפנים. שילמנו גם אסלות וכיורים. זה מרבית הדברים שכלולים בסיכום שלפני 12.10.12 ומגולמים לתוך הסכום שעליו סוכם. מעבר לזה יש קיזוזים נוספים שהם גם במסגרת החוזה שהם דברים שאו שלא נבנו או ששולמו על ידינו ישירות. הכל מופיע ומצורף לתצהירי.”
לאור האמור, הרי שלכאורה אין כל רבותא בהצגת תשלומים אשר בוצעו בפועל עד לאותו מועד באשר ברי כי אינם משקפים את מלוא תמונות ההתחשבנות, אלא שבמסגרתה הובאו לידי ביטוי גם נתונים נוספים.

משנקבע על ידי הצדדים מפורשות כי אין כל רלוונטיות לסכום היתרה החוזית, הרי שכאמור, כטענת קומפרו, יש לבחון את התשלומים אשר בוצעו מיום 14/10/12 ולהפחיתם מסך יתרת התמורה כפי שנקבע במסמך מיום 14/10/12.

באשר לבחינה זו טוענת מגדלי המרכז ראשית, כי במסגרת הקיזוז אין להתחשב בשיקים מעותדים אשר נמשכו קודם ליום 14/10/12 ומשכך, כבר הובאו לידי ביטוי בקביעת סך 690,0000 ₪. טענה זו אין בידי לקבל הואיל והועלתה לראשונה בחצי פה במסגרת חקירתו הנגדית של מר עטאף ובאופן מפורש במסגרת סיכומי מגדלי המרכז ולא בא זכרה קודם למועד זה בכתבי-בית דין מטעמה, כמו גם בתצהיר העדות הראשית אשר הוגש על ידה. המשמעות הראייתית השלילית אשר יש לייחס למחדלה של מגדלי המרכז מהעלאת הטענה קודם למועד סיכומיה, חל ביתר שאת בהינתן שקומפרו טענה כבר מתחילת ההליך שלדידה יש לבצע קיזוז כלל התשלומים אשר בוצעו על ידה מיום 14/10/12 מסך 690,000 ₪ המסוכם – דהיינו- לא מדובר בטענה חדשה או מפתיעה. יתרה מכך, לתצהיר העדות הראשית מטעמה צירפה קומפרו – מלבד רשימת התשלומים גם את צילומי השיקים, אליהם התייחסה גם מגדלי המרכז בעצמה, אחד לאחד, במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמה, תוך שאינה מעלה טענתה כפי שהובאה במסגרת סיכומיה.
יתרה מכך ויכול כי פועל יוצא מן האמור- הגם שבמסגרת עדותו טען מר עאטר עאטף (כאמור לראשונה) כי אין לקזז את מלוא התשלומים הואיל וחלקם נובעים משיקים מעותדים, הרי שגרסה זו נטענה בעלמא ובכלל זה לא היה בידו מענה ולו לשאלה אילו מבין התשלומים אין לקזז. כך, בעמוד 25 שורות 12-18 העיד עד זה כי:
“ש. תאשר שלפי מסמך מיום 14.10.16 קיבלת את כל התשלומים שהגיעו לך לפי ההסכם דהיינו 2,400,000 בתוספת מע”מ למעט 581,190 כולל מע”מ דהיינו קיבלת כ-2,200,000?
ת. אבל היו לי שיקים דחויים.
ש. איזה שיקים דחויים?
ת. היו שיקים דחויים. עשיתי חשבון נכון. הבאתי הנה”ח הקודם, עם הנה”ח שיש לי במשרד, ישבנו על כל החומר, הלכתי גם לבנק, זה בדיון… לשאלה מה עשיתי אז כשחתמתי על מסמך זה אני משיב שאני לא זוכר אבל היו שיקים דחויים, יש כמה שיקים דחויים.”
לאור האמור, הנני דוחה טענת מגדלי המרכז כי מתוך יתרת התמורה כפי שנקבעה בהסכם מיום 14/10/12, יש לקזז תשלומים אשר בוצעו בשיקים מעותדים.

יתרה מכך, מבלי לגרוע מן האמור, הנני סבורה כי בהכרעה בשאלה האם נותרה לזכות מגדלי המרכז יתרת תשלום בסיום ההתקשרות בין הצדדים ובכלל זה בקביעה האם ניתן ליתן אמון בגרסתה בדבר יתרת תשלום לטובתה – לא ניתן להתעלם מהתנהגותה של מגדלי המרכז, משלל הגרסאות אשר הציגה בכל הנוגע לסכום יתרת החוב אשר נותרה קומפרו חייבת לה, מחוסר הסדר במערכת הנהלת החשבונות שלה העולה בעליל משלל טענותיה כאמור וממחדלה מהצגת מסמכים אשר לכאורה היה בהם בכדי לתמוך בגרסתה – כולם מובילים ותומכים במסקנה ולפיה דין טענתה בדבר יתרת תשלום לטובתה להידחות.

כך ראשית בכל הנוגע להתנהגותה של מגדלי המרכז, כשוללת גרסתה בדבר יתרת תשלום לטובתה, נקשה– לו אמנם חבה קומפרו למגדלי המרכז, סכומים כה נכבדים- מדוע מסרה מגדלי המרכז לקומפרו את מפתחות הבתים בלא להעלות על הכתב יתרת התמורה לתשלום?!, מדוע לא פנתה בכתב תוך עריכת דו”ח מסכם ( כפי שנדרש בסעיפים 8.3 ו – 8.3.1 להסכם בין הצדדים)?! ומדוע לא פנתה בתביעה מלבד לגביית השיק על סך 50,000 ₪?!

זאת אף זאת, בכל הנוגע לשלל הגרסאות אשר הוצגו על ידי מגדלי המרכז, הרי שבתחילה פתחה מגדלי המרכז תיק הוצאה לפועל על סך של 50,000 ₪ בגין השיק שחולל וזאת, מבלי להגיש כל תביעה נוספת בנוגע ליתרת התשלום המגיע לה לדידה. יתרה מכך, בסמוך לאותו מועד, אף גילתה מגדלי המרכז דעתה ולפיה זו יתרת התמורה המגיעה לה. כך, במכתב בא כוחה – עאטף אלחלילי מיום 3/6/13, טענה מגדלי המרכז לחוב בסך 50,000 ₪ ולא טענה לכל חוב מעבר לכך. אציין כי במסגרת חקירתו הנגדית עומת מר עאטף עם המכתב האמור וטען כי מיד לאחר הוצאתו פיטר את ב”כ דאז- עו”ד אלחלילי (ראו עדותו בעמוד 22 שורות 26-27). אלא שהתחוור כי בטענה זו אין ממש באשר מר עאטף הודה שבניגוד לטענתו – גם באוקטובר 2013, עוד ייצג אותו עו”ד עאטף בהליכים בפני בית המשפט (ראו עדותו בעמוד 23 שורות 10-12).

הגרסה השנייה בנוגע לסכום החוב אותו חבה קומפרו למגדלי המרכז, הועלתה על ידי מגדלי המרכז בדיון מיום 15/9/14 בו נכח גם מר עאטף, אז טען בא כוח מגדלי המרכז כי מתוך סך 690,000 ₪, נותרה יתרה לתשלום בסך של 200,000 ₪. לעניין זה אציין כי הגם שמר עאטף נכח כאמור באותו הדיון, הרי שלא התערב או תיקן את טענת בא כוחו- לא בדיון ואף לא לאחריו.

הגרסה השלישית בנוגע לסכום החוב, הועלתה על ידי מגדלי המרכז בדיון מיום 7/4/16, אז טען ב”כ מגדלי המרכז בעמוד 7 שורה 10 שקומפרו חבה למגדלי המרכז סך של 690,000 ₪. בהקשר לטענה זו העיד מר עאטף שהוא היה זה שאמר לעורך דינו כי החוב של קומפרו אליו עומד על סך של 690,000 ₪ (ראו עדותו בעמוד 25 שורה 24).

הגרסה האחרונה (אם כי אף בה חל שינוי קל כפי שיפורט להלן), הובאה בתצהיר מגדלי המרכז, שם נטען כי סכום החוב העדכני עומד על סך של כ – 310,000 ₪, שהוא הסכום אשר התקבל לגרסת מגדלי המרכז לאחר הפחתת כלל הסכומים אשר הוכח על ידי קומפרו כי שילמה וחשבוניות אשר אותרו על ידי מגדלי המרכז, מסכום התמורה החוזית. גם בגרסה זו נעשה תיקון, לאור השינויים בשערי המע”מ לאורך השנים, שינויים אשר לא הובאו לידי ביטוי בעריכת החישוב בתחילה ולאחר חישובם, הועמד סכום היתרה על סך של 295,678 ₪.

מעבר לחוסר הקוהרנטיות בגרסאות כפי שהוצגו, אשר בו כשלעצמו יש בכדי להטיל ספק רב במהימנות אשר ניתן לייחס לטענות מגדלי המרכז בכלל ובפרט בכל הנוגע לביצוע התשלומים – הנני סבורה כי השתלשלות הגרסאות על ידה, מלמדת באופן ברור על חוסר סדר במערכת הנהלת החשבונות של חברה זו. כך- לו אמנם מדובר בחברה מסודרת, הרי שבבחינת ניהול רגיל הוא שחברה זו תוכל להנפיק, בכל רגע נתון, כרטסת הנהלת חשבונות של הפרויקט אשר היא בונה. זאת ועוד, בחברה מסודרת מתקיימת התאמת בנקים אשר במסגרתה נבחנת התאמת כל שיק ושיק לחשבונית. הנני סבורה כי בנסיבות בהן מגדלי המרכז שינתה גרסאותיה באופן כל כך קיצוני לאורך ההליך המשפטי, הרי שאחת היא – או שאמנם אינה מסודרת או שלו היתה מציגה המסמכים החשבונאים כדבעי, היה באלו בכדי לשלול טענותיה – כך או כך, תמונת המצב מצביעה על כך שלא ניתן לייחס כל מהימנות לגרסתה.

טענתה נוספת אשר העלתה מגדלי המרכז בסיכומיה נוגעת לשיק על סך 100,000 ₪, אשר לטענת מגדלי המרכז, נפרע ביום 11/2/12, קרי קודם לסיכום בין הצדדים מיום 14/10/12 ומשכך, אין להביאו לידי ביטוי כתשלום הפורע הסכום הקבוע באותו סיכום. הנני סבורה כי טענתה זו של מגדלי המרכז, דינה סילוק מכל וכל ויתרה מכך הנני סבורה כי הינה גובלת בניסיון להטעייתו של בית המשפט. לעניין זה, אמנם במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעם קומפרו נזכר בסעיף 36 שורה שלוש לפירוט השיקים – שיק על סך 100,000 ₪ אשר מספרו 10071 ואשר מועד פרעונו כמצויין בתצהיר הינו ביום 11/2/12 ואולם, בעליל – ניתן להבחין כי מדובר בטעות הגהה בכל הנוגע למועד זה. כך, כנספח ח’ לתצהירה צירפה קומפרו את צילומי השיקים אשר עיון בהם מעלה כי השיק האמור הינו למועד פרעון ביום 2/11/12. יתרה מכך- ומכאן החשד לניסיון להטעיית בית המשפט במסגרת הסיכומים – בתצהיר העדות הראשית מטעם מגדלי המרכז, מופיע שיק זה- לרבות מספרו וסכומו ובתצהיר עצמו מוזכר מועד הפירעון שלו: 2/11/12- עיננו הרואות- מגדלי המרכז מודעת לכך שבתצהיר קומפרו טעות הגהה ועל אף האמור מעלה טענה מטעה במסגרת סיכומיה – התנהלות אשר הנני רואה בחומרה. לאור האמור הנני דוחה הטענה ולפיה, בכל מקרה יש להפחית סך 100,000 ₪ מתוך התשלומים אשר נטען כי קומפרו שילמה למגדלי המרכז לאחר יום ה – 14/10/12.

טענתה האחרונה של מגדלי המרכז הינה שבכל מקרה נותרה יתרה לתשלום בסך 85,000 ₪ וכי קומפרו לא הוכיחה ששילמה יתרה זו, באשר יש לדחות טענתה ולפיה תשלום על ידה לספקים- המוכחש כשלעצמו, מהווה פירעון יתרת התשלום. באשר לטענה זו – ראשית, הגם שבמסגרת תצהיריה טענה קומפרו לביצוע תשלומים לספקים וצירפה חשבוניות המעידות על ביצוע תשלומים כאמור תוך פירוטם – הרי שמגדלי המרכז בתצהירה אמנם טוענת כי לא היה מקום לבצע תשלומים לספקים במקומה (ראה סעיף 53 לתצהירה) וכי היא ביצעה את התשלומים בעצמה ואולם, טענתה זו אינה נתמכת בראייה כלשהי ובכלל זה בפרט- בקבלות המעידות על כך שאמנם היא ביצעה תשלומים, אשר נטען על ידי קומפרו שהיא ביצעה.
על האמור יש להוסיף התנהלותה של מגדלי המרכז כפי שפורטה בהרחבה בסעיפים 25 ו – 26 לעיל, אשר לטעמי שוללת מיניה וביה כל טענה בדבר יתרת תשלום לטובתה ואף בה יש בכדי לחזק הטענה ולפיה ביצוע התשלום לספקים נעשה בהסכמה ובידיעת מגדלי המרכז.

יחד עם זאת, הנני מוצאת לציין כי קומפרו טוענת כאמור ששילמה לספקים סך של 90,381 ₪ ואולם, הינה מודה בתצהירה כי מתוך תשלומים אלו אושרו תשלומים כדלקמן על ידי מומחה בית המשפט:
סך 10,030 ₪ עבור ניקיון.
סך 11,000 ₪ עבור מפוחים.
סך 7,060 ₪ עבור חשמל.
סך 19,550 ₪ עבור איטום הבריכה.
באשר לתשלומים אלו, הנני סבורה מחד גיסא, כי אין בהכללתם בחוות דעת מומחה בית המשפט בכדי לשלול הקביעה ולפיה אמנם בוצעו בהסכמה על ידי קומפרו, הסכמה עליה מעידה התנהלות מגדלי המרכז כפי שפורטה לעיל ובהתאם לה לא נותרה יתרת חובה כלפיה. מאידך גיסא, הנני מוצאת לציין כי הואיל וחלק מהתשלומים הובאו לידי ביטוי פעמיים, הן בקביעה כי שולמו על ידי קומפרו במקום מגדלי המרכז והן, כחוסרים במסגרת חוות דעת מומחה בית המשפט, הרי שאלו יקוזזו מסכומי הליקויים כפי שיקבעו על ידי בהמשך.
זאת ועוד, דיון באשר לסכומי התשלומים אשר בוצעו ובכלל זה גם בשאלה האם חלה על מגדלי המרכז החובה בביצוע העבודות נשוא התשלומים, כמו גם האם לא עמדה בביצוען, יעשה להלן, במסגרת בירור הליקויים לגופם.
לשלב זה של הדיון, דהיינו- בכל הנוגע לביצוע תשלום יתרת החוזה וכן, בהינתן קביעותי להלן באשר למהות התשלומים האמורים והחבות בגינם, הנני מוצאת לקבוע כי אמנם בוצע על ידי קומפרו במלואו תשלום היתרה בהתאם להסכם מיום 14/10/12 ואולם, הנני מוסיפה וקובעת כאמור בהתאמה, כי יש לנכות מתוך תשלום הליקויים כפי שיקבע להלן, את התשלומים הכפולים.

לסיכום הטענות בדבר יתרת התמורה החוזית –
לאור כל האמור והמפורט, הנני קובעת כי יתרת התמורה החוזית הינה בהתאם לקבוע בהסכם בין הצדדים מיום 14/10/12, קרי בסך 690,000 ₪ וכי מתוך סכום זה שולם על ידי קומפרו סך 605,000 ₪ ישירות למגדלי המרכז וסך 90,381 ₪ לספקים במקום מגדלי המרכז. אשר על כן, הנני קובעת כי לא נותרת יתרת תמורה אשר חלה על קומפרו לשלם למגדלי המרכז.
בהתאמה לאמור, הנני דוחה את התביעה השיטרית וכן, את התביעה הנגדית של מגדלי המרכז.

ליקויים והשלמות;
הטענות הנוגעות לליקויים נסבות על שניים- ראשית, על היקפם של הליקויים ושיעורם ושנית, על זכותה של מגדלי המרכז לביצוע התיקונים.

היקף הליקויים ושיעורם והאחריות בגינם:
בהקשר להיקף הליקויים כמו גם שיעורם, כפי שפורט לעיל, מונה על ידי בית המשפט מומחה מטעמו – מר יעקב מרזוק, אשר הגיש שתי חוות דעת ותשובות לשאלות הבהרה מיום 27/4/14. כן, נחקר מומחה בית המשפט בדבר חוות הדעת במסגרת הדיון לפני בית המשפט מיום 6/3/17.
במסגרת חוות דעתו הראשונה קבע כאמור המומחה ליקויים בסך של 194,039 ₪.
בתשובות לשאלות הבהרה מיום 27/4/14, הוסיף המומחה וקבע כי יש להוסיף לעלויות התיקון 10% וזאת, בגין פיקוח הנדסי לפני מע”מ. כן, קבע המומחה כי בגין העדר מדרגות ומאחז יד לשתי הבריכות יש להוסיף סך 35,100 ₪ וכן, יש להוסיף סך 17,550 ₪ בגין תיקון האיטום בבריכה.
בחוות דעתו השנייה של מומחה בית המשפט מיום 1/2/15 קבע המומחה בגין ליקויי רטיבות ואיטום סך של 57,265 ₪.

לטענת קומפרו יש לאמץ את שומת הליקויים כפי שנקבעה על ידי מומחה בית המשפט ואילו, מגדלי המרכז מנגד, מעלה מספר טענות באשר לאימוץ חוות דעת מומחה בית המשפט ובכלל ראשית – הינה טוענת כי יש להפחית מחוות הדעת מטעמו סך 112,796 ₪ לפי פירוט להלן:
עלות חיבור לחשמל בסך 6,809 ₪ – לטענת מגדלי המרכז, עליה חלה החבות להכנות לחיבור הדירה לחשמל ולא לחיבור החשמל בפועל וביקורת. עוד טוענת מגדלי המרכז כי האמור תואם את סעיף 7(ד) להסכם בין הצדדים ולפיו אחריותו של הקבלן הינה רק לתאם את החיבורים עם חברת חשמל אך לא לבצע עבודות החיבור והביקורת שהינן באחריות קומפרו. עוד טוענת מגדלי המרכז כי סעיף 24.11(4) לחוזה עליו נסמך המומחה אינו רלוונטי באשר הוא קובע כי על הקבלן להמציא אישור חברת החשמל בדבר תקינות המערכות וחיבורן ואולם, אין בו בכדי ליצור חובת מגדלי המרכז לחיבור החשמל בעצמה ועל חשבונה. לטענת מגדלי המרכז משהוצגה בפני מומחה בית המשפט חשבונית על סך 6,809 ₪ הכוללת גם חיבור לחשמל וביקורת, עבודות החורגות מחובתה הרי שיש להפחיתן.
אי התאמה וליקוי במעקות חוץ בסך 20,960 ₪ – לעניין זה טוענת מגדלי המרכז כי קביעת המומחה בדבר הצורך בהחלפת המעקות, מבוססת על האמור בהסכם ואולם, לעניין זה, לפתחו של בית המשפט הכרעה בטענתה ולפיה הוסכם על שינוי המעקות עליהם סוכם. לאור האמור, לטענת מגדלי המרכז יש להפחית סך 17,960 ₪ מסכום חוות הדעת ולהותיר רק סך 3,000 ₪ הנוגע לצביעת המעקות.
אי התאמה במעקות פנים בסך 60,000 ₪ – גם לעניין זה טוענת מגדלי המרכז כי קביעת המומחה מבוססת על ההסכם בין הצדדים ואולם, זה שונה בהסכמה. לעניין זה טוענת מגדלי המרכז כי תימוכין להסכמה בדבר השינוי, ניתן למצוא בחוות דעת מומחה קומפרו בעמוד 8 אשר כותב כי: “בניגוד להסכם שכלל מעקה כבלים נירוסטה התעקש הקבלן להתקין מעקה זכוכית במקום. תוך הבטחה שהוא יותקן כיאות ובאופן איכותי” – לטענת מגדלי המרכז ניתן ללמוד מהאמור על דבר הסכמה לשינוי פריט זה ובלבד שיותקן כראוי. לאור האמור, טוענת מגדלי המרכז כי יש להעמיד את סכום הליקוי בסך של 20,000 ₪ בגין תיקון הליקוי ולא סך 60,000 ₪ שהינו עלות החלפת המעקות, קרי – להפחית סך 40,000 ₪ מחוות דעת מומחה בית המשפט. לעניין זה מפנה מגדלי המרכז למחדלה של קומפרו מלהעיד את מר בובליל, כמקים חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסתה.
הפחתת סך 23,600 ₪ בגין ביצוע 2 חלונות מסוג קיפ לטענת מגדלי המרכז המומחה עצמו כותב כי בעליית הגג הותקן חלון אחד אשר פרטיו אינם מופיעים ברשימות ובמסמכי החוזה וכי הוא איננו יכול להעריך מה שווי החלון שנדרש לספק לפי החוזה. לאור האמור לטענת מגדלי המרכז יש להפחית סכום זה.
הפחתת עלות קירצוף ושאריות פסולת בסך 5,900 ₪, לעניין זה טוענת מגדלי המרכז כי לא הובאו כל ראיות בדבר מחדלה של מגדלי המרכז מביצוע הקרצוף כאמור ומשכך, יש להפחיתן.
באשר לליקויי הרטיבות נשוא חוות הדעת השנייה, טוענת מגדלי המרכז כי מדובר בשומות מופרזות. בכלל זה מפנה מגדלי המרכז, לשם הדוגמא, לכך שהמומחה קבע בדיקת הצפה לשם בדיקת חדירת רטיבות- אשר יש להפחיתה- בסך 3,500 ₪ וזאת, הגם שמדובר רק בחדירת מים דרך הגגון.
ליקוי בגין רטיבות ברצפת חדר השינה במרתף בדירה 28- בסך 5000 ₪ וזאת, הגם שאין מדובר בכשל איטום קירות ו/או תחתית הרצפה.
הפחתת סך 10,000 ₪ בגין צביעה- הואיל והמומחה חייב בנוגע לדירה 28 שלוש פעמים בצביעה.
בנוסף, לטענת מגדלי המרכז, יש להפחית תשלום בגין מאחזי ידיים לברכה בסך של 35,100 ₪ הואיל והסכום כלל לא נזכר בכתב התביעה וכן, תשלום בגין איטום בברכה – בסך 17,750 ₪- שיש להפחיתו הואיל והמומחה לא קבע כי יש לחייב את מגדלי המרכז בסך זה, ההפך הוא הנכון הוא קבע מפורשות כי הקבלן מסר בריכות מושלמות ואטומות ואינו אחראי לתיקונים אשר בוצעו.
הנני סבורה כי ניתן לחלק את טענותיה של מגדלי המרכז, בכל הנוגע לליקויים, לטענות מארבעה סוגים – הראשון- טענות הנסבות על מומחיות המומחה והשומה כפי שנקבעה על ידו, השני- טענות הנוגעות להסכמות בין הצדדים , השלישי – נוגעות להעדר הכרעה בשאלת חבות מגדלי המרכז לאור טענתה ולפיה ביצעה בזמן אמת את המוסכם (טענתה בדבר ניקיון ואיטום הבריכה) והרביעי – הנוגעות להרחבת חזית (מאחזי יד בבריכה).

באשר לסוג הראשון- הנסב על מומחיות המומחה – ובכלל זה בפרט – הטענות הנוגעות לשומתו בכל הנוגע לליקויי הרטיבות, פיצוי כפול כביכול בנוגע לצביעה ותשלום בגין חלונות קיפ – הנני מוצאת להקדים ולקבוע כי מצאתי לייחס לחוות הדעת ולעדותו של מומחה בית המשפט, משקל ראייתי רב ובהתאמה הנני סבורה כי כלל הטענות הנסבות על קביעותיו של המומחה והינן כנגד מומחיותו- דינן דחייה.

בהקשר זה הנני מוצאת לציין ראשית כי בפסיקה נקבע לא אחת, שמינוי של מומחה מטעם בית המשפט נדרש על מנת לעזור לבית המשפט, להאיר את עיניו בתחום המקצועי בו עוסק התיק שלפניו ולתת לו כלי עזר בבואו לפסוק את הדין. עוד נקבע כי המומחה המתמנה הוא בבחינת “זרועו הארוכה” של בית המשפט, חוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד בעיני בית המשפט ועדיפה על פניהן של חוות הדעת מטעם מומחי הצדדים כאשר מוגשות כאלה, הואיל ומשמומחה בית המשפט אינו מומחה מטעם צד, חזקה היא כי הינו ניטרלי ונטול כל משוא פנים.

בע”א 61/84 ביאזי נגד לוי, פ”ד מב(1), 446 בעמ’ 466, הסביר בית המשפט את הצורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט באומרו:
” שופט אינו יכול להיות מומחה בכל נושא, ולכן, כאשר מתעוררת במשפט הנדון לפניו שאלה שבמדע או במקצועיות מובהקת, כמו קביעת דרגת נכות מבחינה רפואית או שומת מקרקעין או בדיקה בליסטית של כדור שנורה מכלי נשק, הרי רק טבעי הוא שקיימת הנטייה לקבל את חוות דעת המומחה, שנבחר לשם כך על ידי בית המשפט או באישורו, כקונקלוסיבית”.

זאת ועוד, נקבע כי על אף שבית המשפט לעולם נשאר בעל סמכות ההכרעה, הרי משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ את ממצאיו אלא אם כן קיימת סיבה בולטת שלא לעשות כן (ראו – ע”א 558/96 חברת שיכון עובדים בע”מ נ’ רוזנטל , פ”ד נב(4) 563, 568-570 (1998); ע”א 2099/08 עיריית אשקלון נ’ תשלו”ז השקעות והחזקות בע”מ (28.10.10), בס’ 22; ת”א (מח’-חי’) 426/02 לקרץ בע”מ נ’ דקל הכרמל מהנדסים יועצים בע”מ (14.2.06), בס’ 59; ת”א (מח’ – חי’) 1586/00 דפנה לנגפורד נ’ א.ג. תום בע”מ(12.12.05), בס’ 7).

מן הכלל אל הפרט – בשים לב לנקודת המוצא הנורמטיבית, בכל הנוגע למומחה בית המשפט ויתרה מכך, לאחר ששמעתי עדותו של מומחה בית המשפט-אותה מצאתי מהימנה, מקיפה ומקצועית- ובכלל זה תוך שמצאתי שהמומחה בקיא בפרטי הליקויים, בקיא בתוכניות הבנייה הרלוונטיות, בהוראות ההסכם בין הצדדים ובהוראות התקנים הרלוונטיים- הנני מוצאת לאמץ את מסקנותיו המקצועיות של מומחה בית המשפט מר יעקב מרזוק, בשתי חוות הדעת מטעמו ואינני מוצאת לקבוע כי חוות דעתו ושומותיו הינן מופרזות או אינן מקצועיות. בכלל זה בפרט ומבלי לגרוע מכלליות האמור- התחוור בעדותו של המומחה כי עלות הצביעה אינה נובעת מכפילות אלא מכך שנדרשת צביעה במספר מקומות ובשני בתים גדולים. כן התחוור כי הערכות המומחה בדבר עלות תיקון ליקוי הרטיבות מבוססות ומקצועיות. זאת ועוד, תימוכין נוסף לאימוץ מסקנות המומחה בחוות דעתו, הנני מוצאת במחדלה של מגדלי המרכז מהגשת חוות דעת מטעמה, מחדל אשר יש לאורו להלכה ולמעשה כלל טענותיה, בכל הנוגע לחוות דעת המומחה, נטענו בעלמא וללא כל ביסוס וקל וחומר שבלא שהוצגה על ידה חלופה מקצועית סבירה.

מכאן אפנה לבירור טענותיה של מגדלי המרכז הנסבות על היקף ההתקשרות בין הצדדים וההסכמה בינהם ונסבות על כך שיש להפחית עלויות – חיבור החשמל ומעקות החוץ והפנים.
לאחר שבחנתי טענות אלו של מגדלי המרכז, אינני מוצאת לקבלן.

כך, בכל הנוגע לחיבור לחשמל – עיון בהסכם בין הצדדים מעלה כי בסעיף 7 בו מוסדר שכר החוזה נקבע מפורשות בסעיף (ג) כי הקבלן ישא ב:”כל יתר ההוצאות המתחייבות מהחוזה ומביצועו, הן הישירות והן העקיפות, ובכלל זה התקורה והוצאות המימון, למעט תכנון הפרויקט ורישויו. כל אלה , אלא אם הותנה במפורשת אחרת בחוזה”. עוד נקבע בסעיף 7 (ד) כי הקבלן יהא אחראי לתאם חיבורים עם הרשויות ובכלל זה עם חברת החשמל. בנוסף, בסעיף 24.11(4) התחייב הקבלן להמציא אישור חברת החשמל בדבר בדיקת כל מערכות החשמל, חיבוריהן ותקינותן. לאור האמור ובהינתן שבמסגרת ההסכם לא נקבע כי המזמין יישא בעלויות החיבור לחשמל, הואיל והנני סבורה כי חיבור החשמל הינו חלק מהשלמת בניית הבתים ויתרה מכך, הואיל ונקבע מפורשות כי הקבלן ידאג להמצאת האישור המעיד על ביצוע החיבור ותקינותו- הרי שהנני סבורה כי בהתאם להסכם, חלה על מגדלי המרכז החובה בתשלום החיבור לחשמל ומשכך, הנני מאשרת סך 6,890 ₪ בגין החיבור לחשמל. יחד עם זאת וכפי שנקבע על ידי בסעיף 29 לעיל, הואיל ותשלום זה הובא על ידי לידי ביטוי במסגרת הקיזוזים לקבלן אינני מוצאת לפוסקו פעמיים ומשכך, יש להפחיתו מסכום הליקויים.

זאת ועוד, באשר לנושא המעקות- הרי שטענתה של מגדלי המרכז הנסבה על כך שהוסכם בין הצדדים על שינוי במפרט המעקות, הועלתה לראשונה במסגרת סיכומיה ומשכך, דינה דחייה. יתרה מכך, הטענה שהינה טענה עובדתית- לא נזכרה בתצהירו של מר עאטף מטעם מגדלי המרכז ואף מטעם זה דינה דחייה בהינתן שלא נתמכה ולו בעדות העד מטעם בעל הדין, קרי מר עטאף.
זאת ועוד, גם לגופם של דברים אינני מוצאת כי יש ממש בטענה. כך, במסגרת ההסכם בין הצדדים נקבע מפורשות בסעיף 20.2 כי כל פקודת שינויים תבוצע בכתב ויתרה מכך נקבע כי לקבלן אין כל רשות לבצע שינוי על דעת עצמו ובמקרה בו יעשה כן הקבלן חלה עליו החובה להרוס את העבודה או לשנותה על חשבונו (סעיף 20.2.1). אין חולק כי מגדלי המרכז לא הציגה כל מסמך המעיד על ביצוע השינוי ואף מטעם זה דין טענתה דחייה.

הנני מוצאת לציין כי מגדלי המרכז מפנה לעניין זה כחיזוק לטענתה (בכל הנוגע למעקות פנים בלבד) – אשר כאמור כלל לא נטענה במסגרת תצהיריה- למכתב המפקח מטעם קומפרו בעמוד 8 לחוות דעתו, שם כתב כי :
“מעקות פנים
בניגוד להסכם שכלל מעקה כבלים נירוסטה התעקש הקבלן להתקין מעקה זכוכית במקום. תוך הבטחה שהוא יותקן כיאות ובאופן איכותי, ברם הזכוכית שהותקנה אינה תקנית – 1.2 מ”מ במקום 2 מ”מ וגובהה נמוך במקומות רבים מן הנקוב בתקן הבטיחותי. מחברי לוחות הזכוכית בוצעו בעזרת הדברת שיברי זכוכית מאולתרים בין הלוחות בניגוד למקובל בשימוש במחברי מתכת. יש להחליף את מעקות הפנים למעקות בחוזה עלות מוערכת 162,000 ₪. דהיינו 191,160 ₪. “

לעניין זה טוענת מגדלי המרכז כי בחוות דעתו של מר בובליל שוקפה הסכמה של קומפרו לשינוי במפרט המעקות ומשכך לטענתה, יש לפסוק פיצוי בגין חיזוק המעקות בלבד ולא בגין החלפתם. עוד טוענת מגדלי המרכז לעניין זה כי הואיל וקומפרו לא הביאה את מר בובליל לעדות, הרי שיש להעמיד מחדלה זה כמקים לחובתה חזקה כי לו היה מתייצב לעדות היה תומך בגרסת מגדלי המרכז. טענה זו אין בידי לקבל ראשית בהינתן שמגדלי המרכז לא העלתה כל טענה הנוגעת לשינוי האמור במסגרת כתב ההגנה מטעמה, כמו גם במסגרת תצהירה הרי שנקשה – כיצד היה על קומפרו לדעת כי הינה טוענת למוסכם אחר?! יתרה מכך, כיוון שכאמור מדובר בטענה של מגדלי המרכז כנגד הכתוב בהסכם, הרי ששומה היה עליה לדאוג להזמנת עד אשר יש בעדותו בכדי לתמוך בגרסתה.
לגופם של דברים, אינני סבורה כי יש במכתבו של מר בובליל ולפיו התעקש הקבלן (הוא מגדלי המרכז) על התקנת מעקות שונים, בכדי ללמד על הסכמת קומפרו לשינוי האמור, ההיפך הוא הנכון המפקח מציין מפורשות כי מגדלי המרכז התקינה המעקות על דעת עצמה ובלא הסכמה.
זאת ועוד, גם ככל שהיה נובע מהכתוב על ידי מפקח קומפרו אישור – הרי שהוא להתקנת המעקות תוך שמירה על התקן וכדבעי ולעניין זה קובע מומחה בית המשפט בסעיף 15 כי:
“15.1 בשני הבתים בחדר המדרגות הותקן מעקה בטיחות עשוי זכוכית מחוסמת המעוגן לגרם המדרגות בברגים אופקיים. המעקה לא יציב ולא בטיחותי ובניגוד לתקן 1099.1.1 גליון 1 מנובמבר 2010 . בתקן זה נקבע בין היתר כדלקמן:
“(א) אין לזגג מעקה כאשר השמשה אחוזה בצידה התחתון בלבד, אחיזה לא רציפה.
(ב) אין לזגג מעקה בזכוכית בטיחות חוסמת”
15.2 כתוצאה מזה שמעקה הזכוכית מעוגן בחלקו התחתון בלבד, הוא אינו יציב ומתנדנד כמו קונזולה.
הקבלן עיגן את המעקה אל המבנה ואל עצמו בחלקי זכוכיות בצורה לא מקובלת.
נדרש לפרק המעקה בשני הבתים ולבצע במקומו מעקה בטיחותי ותקני על פי דרישות ההסכם (מוטות אנכיים וכבלים אופקיים).”

קרי גם לו אמנם היה מוסכם בין הצדדים על התקנת מעקה חלופי, הרי שראשית כפי שעולה מהאמור מפורשות ההסכמה נוגעת למעקות הפנים בלבד ואין במסגרת חוות דעתו של מר בובליל כל התייחסות למעקות החוץ. זאת ועוד, כפי העולה מפורשות מדובר בהסכמה הכוללת גם התחייבות להתקנת מעקה בהתאם לתקן וכדבעי- התחייבות אשר מגדלי המרכז הפרה ומשכך, יש לקבל במלואה את חוות דעת מומחה בית משפט בכל הנוגע לכך שהמעקות אינם מתאימים למוסכם בין הצדדים ואינני סבורה כי יש לנכות סכומים כלשהם בגין מעקות החוץ והפנים.

באשר לטענות הנסבות על ביצוע ניקיון כמו גם ביצוע איטום הבריכה. הרי שלעניין הניקיון על ידי מגדלי המרכז בסיום העבודות- קובע מומחה בית המשפט כי, ככל שהקבלן לא מסר דירות מקורצפות, עליו לפצות את התובע. קרי המומחה אינו מכריע בטענה העובדתית ולפיה נמסרו הבתים כשהם נקיים. כך גם בכל הנוגע לאיטום הבריכה – אשר גם בהקשר אליו קובע המומחה כי במועד ביקורו לא היה כל ליקוי בבריכה, כי מחד הוצגה לו על ידי קומפרו קבלה המעידה על תשלום בגין איטום הבריכה בסך 17,750 ₪, אשר בתשובות לשאלות הבהרה הינו מציין כי הינו סביר ואילו מאידך, נטען על ידי מגדלי המרכז כי היא מסרה בריכות מושלמות וכל התיקונים, ככל שבוצעו , אינם באחריותה. דהיינו, גם בעניין זה המומחה אינו מכריע.
לאחר שבחנתי הטענות לעניין זה, הנני מוצאת לקבל את גרסת קומפרו ולפיה אמנם היו ליקויים כנטען בניקיון ובאיטום הבריכות.
כך לעניין זה, הרי שבמסגרת הקיזוזים כפי שבוצעו על ידי קומפרו וכפי שנסקרו על ידי לעיל, קוזז למגדלי המרכז סך 10,030 ₪ בגין ניקיון וכן, סך 17,500 ₪ בגין האיטום. בהינתן שקבעתי כי הקיזוזים בוצעו בהסכמה, עליה מעיד במיוחד העדר פניה על ידי מגדלי המרכז כמפורט בסעיף 25 לעיל, הרי שהנני קובעת כי אמנם הבתים לא נמסרו כשהם מקורצפים וכי היתה קיימת תקלה באיטום בריכות. לאור האמור, הנני מאשרת הסכומים. יחד עם זאת, כפי שהקדמתי וקבעתי בסעיף 29 לעיל– אין לקזז סכומים זה פעמיים ומשכך, יש להפחית מסכום הליקויים סך 5,900 ₪ אשר נקבע על ידי המומחה בגין ניקיון וכן, סך 17,500 ₪ אשר נקבע במסגרת התשובות לשאלות ההבהרה.

בכל הנוגע לקיזוזים בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט, הרי שבמסגרת תצהיר קומפורו נזכר גם תשלום בגין המפוחים בסך 11,000 ₪, תוך שנקבע בהתייחס אליו כי סכום זה אושר בחוות דעת מומחה בית המשפט. במסגרת סיכומיה לא התייחסה מגדלי המרכז לתשלום זה כתשלום אשר יש להפחיתו בשל כפילות ואולם, הואיל וקומפרו הודתה מפורשות כי מדובר בתשלום אשר נזכר בחוות דעת מומחה בית המשפט והואיל ואמנם במסגרת סעיף 9 לחוות דעתו, התייחס מומחה בית המשפט לתשלום זה, בהתאם לחשבונית אשר הוצגה לו על ידי קומפרו ואף החשיב סכום זה במסגרת קביעת הסכום הכולל בחוות דעתו, הרי שיש להפחית גם סכום זה מסך כל חוות הדעת.

לסיום באשר לטענת מגדלי המרכז בדבר הרחבת חזית בכל הנוגע לתשלום בגין מאחזי ידיים לבריכה בסך 35,100 ₪ – הואיל והסכום כלל לא נזכר בכתב התביעה – טענה זו אין בידי לקבל. ראשית- במסגרת חוות דעתו מתייחס מר בובליל, המומחה מטעם קומפרו להעדר מדרגות או סולם לבריכה וכן, שם את הליקוי האמור בסכום הדומה לסכום אשר נקבע על ידי מומחה בית המשפט בחוות דעתו. כיוון שכך, הרי שהתשלום נזכר בכתב התביעה בניגוד לנטען. זאת ועוד, במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעם מר ליס, מתייחס מר ליס לליקוי זה המוזכר בתשובות לשאלות ההבהרה וזאת, בסעיף 8 לתצהירו. על אף האמור הרי שמגדלי המרכז לא העלתה כל טענה הנוגעת להרחבת חזית בתחילת עדותו של עד זה , קרי לא העלתה הטענה בהזדמנות הראשונה ואף משכך, דין טענה זו דחייה.

לאור כל האמור – בכפוף לביצוע ניכויים כמפורט בסעיף 39 לעיל, הנני קובעת כי הוכחו ליקויים בסך 262,614 ₪ לפי פירוט להלן:
לפי חוות דעת ראשונה: סך 194,039 ₪ – בניכוי סך 6,890 ₪ עבור החשמל, סך 11,000 ₪ עבור מפוחים וסך 5,900 ₪ עבור הניקיון- קרי סך כולל: 170,249 ₪.
בהתאם לתשובות לשאלות הבהרה יש להוסיף סך 35,100 ₪ בגין העדר מדרגות ומאחז יד בבריכות ואולם, אין להחשיב סך 17,550 ₪ בגין האיטום.
בהתאם לחוות דעת נוספת סך 57,265 ₪.

באשר לזכות לביצוע התיקונים:
כאמור, לטענת מגדלי המרכז, אין לקומפרו זכות לפיצוי כספי הואיל ולא ניתנה לה הזדמנות לתיקון הליקויים, לאור האמור הרי שלטענתה יש לאפשר לה לבצע תיקונים בעין ולחלופין – אין להוסיף סך המהווה 10% עבור עלויות פיקוח ויש לפסוק הסכומים כפי שצוין לעיל במחיריה היא.
באשר לטענתה זו של מגדלי המרכז, אפתח ואציין כי ככלל, בכל הנוגע לליקויי בנייה, הרי שנקודת המוצא הינה שיש לאפשר לקבלן ביצוע תיקונים קודם לתביעת פיצוי כספי בגינם. קביעתי זו, נתמכת ראשית בהוראות חוק המכר (דירות), תשל”ג – 1973 (להלן: “חוק המכר דירות”), הקובע מנגנון של גילוי ליקויי בנייה ותיקונם. כך, סעיף 4ב’ לחוק המכר דירות קובע כי: “התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר”
זאת ועוד, בכל הנוגע למתן אפשרות לתיקון הליקויים קודם לתביעת פיצוי, מקובלות עלי, קביעות כב’ השופט אוקון בתא (מחוזי – ת”א) 70103/93 קצנשטיין אליעזר נ’ רמט בע”מ (21.07.1999) :
“יושם אל לב: סעיף 4 ב אינו משנה את תפיסת אי ההתאמה כהפרה של ההסכם. פגם בממכר הדירה הוא הפרה. ואולם פגם זה, כל עוד הוא נופל במסגרת סעיף 4ב, אינו הפרה יסודית. על כן יש לתת הזדמנות למוכר לתקנו. משטר חוק החוזים (תרופות)שב על מכונו רק עקב אי ניצול ההזדמנות או שימוש לרעה בה. ניתן לומר שסעיף 4 ב משהה את ההסדר של חוק התרופות. הוא שולל מהנפגע את כוח הבחירה השמור לו בדרך כלל ביחס לסוג התרופה ההולם את ההפרה. המפר רשאי לעמוד על קיומה של תרופה מסוימת דווקא ואולם, אם לא ניצל המוכר את הזכות, היא פוקעת וחוזר על מכונו ההסדר הרגיל הקבוע בחוק התרופות”
וכן, יפים בעיני דברי א’ ורדי, דיני מכר דירות ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (תשנ”ז-1977), עמ’ 328:
“העדפת רצונו של קונה לקבל פיצוי כספי, על פני הצעת קבלן לתקן את הטעון תיקון, תיעשה, רק לאחר שהוכח, כי ניתנה לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, וכי הקבלן סירב או לא טרח לתקנם, או שניסיונות התיקון לא עלו יפה .”
יחד עם זאת, הנני סבורה כי במקרה לפני ניתנה למגדלי המרכז הזדמנות לתיקון הליקויים והיא לא מימשה הזדמנותה זו ויתרה מכך, במסגרת ההליך אף כפרה בקיומם של ליקויים. משכך, הנני קובעת כי קומפרו זכאית לפיצוי חלף התיקון.

כך, נתתי אמון בגרסת קומפרו ולפיה נמסרו למגדלי מרכז התראות בכל הנוגע לביצוע תיקונים וכן, הזדמנויות לביצוען. תימוכין לגרסה זו ניתן למצוא במכתבים אשר צורפו לתצהיר קומפרו, כמו גם לכתב התביעה מטעמה, מהם עולה כי בזמן אמת פנתה קומפרו אל מגדלי המרכז בדואר רשום וביקשה כי תבצע תיקונים. לעניין זה טענה מגדלי מרכז בסיכומיה כי לא קיבלה המכתבים ואולם- טענתה זו נכבשה ונטענה לראשונה במסגרת חקירתו הנגדית של מר עאטף (ראו עדותו בעמוד 22 שורות 10-17) ובמסגרת סיכומיה של מגדלי המרכז וזאת, הגם שהמכתבים צורפו כבר לכתב התביעה ולתצהיר מטעם קומפרו , בנסיבות אלו בהן נכבשה הטענה, אינני מוצאת ליחס לה מהימנות.
לאור האמור, הנני קובעת כי ניתנה למגדלי מרכז הזדמנות נאותה לביצוע תיקונים, היא לא עמדה על זכותה זו, טענותיה בנושא הינן מן הפה אל החוץ ותו לא ומשכך, זכאית קומפרו לפיצוי חלף תיקון, בסך כפי שנקבע על ידי מומחה בית המשפט וכפי שאושר על ידי העומד על 262,614 ₪ בתוספת 10% כפי שנקבע בתשובות לשאלות ההבהרה על ידי מומחה בית המשפט ובסך כולל העומד על 288,875 ₪.
פיצוי בגין עוגמת נפש:
טוענת קומפרו כי הינה זכאית לפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 30,000 ₪. טענתה זו של קומפרו אין בידי לקבל וזאת, בהינתן שקומפרו הינה חברה ואינה אדם. לעניין זה אציין כי גם לו קיבלתי טענת קומפרו ולפיה יחידיה סבלו מעוגמת נפש, הרי שלא היה מקום לפסוק עוגמת נפש זו לחברה אלא לכל היותר, היה מקום להידרש לעוגמת נפש זו לו היתה מונחת לפני בית המשפט תביעת יחידיה של קומפרו, בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה להם. דא עקא, תביעה כאמור אינה מונחת לפני ומשכך, אינני מוצאת לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש.

האיחור במסירת החזקה:
כפי שפורט, לטענת קומפרו איחרה מגדלי המרכז במסירת החזקה בבתים וזאת, למשך פרק זמן של ארבעה חודשים, הואיל ומסרה את החזקה בבתים במועד בו ניתן להם טופס 4 קרי ביום 18/3/13, מבלי שהבתים חוברו לחשמל קבע אשר הותקן רק בחודש יוני 2013 וזאת במקום למסור אותם ביום 15/11/12.
מגדלי המרכז טוענת מאידך כי בהסכם מיום 14/10/12 שונה מועד המסירה ליום 14/12/12, על מועד זה יש להוסיף איחור מוסכם (“גרייס”) של 60 יום ומשכך, מועד המסירה הינו ביום 14/2/12 – לאחר המועד בו נמסרו הבתים בפועל – 1/1/12. לחלופין טוענת מגדלי המרכז כי גם לו מסרה הבתים ביום 1/3/13, הרי שמדובר במועד שהוא סמוך למועד המוסכם בתוספת הגרייס (14/2/13) ומשכך, אין לפסוק כל פיצוי בגין האיחור. זאת ועוד, לטענת מגדלי המרכז האיחור במסירת טופס 4 לבתים נבע משינויים אשר בוצעו על ידי קומפרו ומשכך, אין להטילו לפתחה.

לאחר שבחנתי הטענות הנני מוצאת לקבל מחד את טענות מגדלי המרכז באשר למועד המסירה החדש כפי שנקבע ביום 14/10/12 קרי ליום 14/12/12 וזאת הואיל ולא מצאתי בפי קומפרו כל טענה ובהתאם לה, על אף המוסכם ביום 14/10/12, נותר מועד המסירה החוזי על כנו. מאידך הנני מוצאת לקבל טענת קומפרו ובהתאם לה בפועל נמסרה החזקה רק ביום 18/3/13 ולא קודם לכן וכי האיחור הינו לפתחה של מגדלי המרכז.

כך לעניין זה – אין חולק כי טופס 4 – קרי הטופס המאפשר איכלוס הבתים ניתן ביום 18/3/13 ומשכך, חזקה היא כי רק במועד זה ניתן היה לאכלס את הבתים – חזקה זו לא נסתרה על ידי מגדלי המרכז.
זאת ועוד, בכל הנוגע לאיחור בהוצאת טופס 4 הרי שאינני סבורה כי שיש להטילו לפתחה של קומפרו, או שהוכח כי הינו נובע משינויים אשר בוצעו על ידי קומפרו. כך, במסגרת ההסכם מיום 14/10/12 נקבע מפורשות כי חלה על הקבלן האחריות למסירת הבית המלאה וקבלת טופס 4. האחריות להוצאת טופס 4 מצאה ביטויה גם במסגרת סעיף 7(ד) להסכם בו נקבע כי הקבלן יהיה אחראי להוצאת טופס 4. זאת ועוד, במסגרת סעיף 20.5 להסכם נקבע בזו הלשון:
“למניעת ספקות מוצהר ומוסכם במפורש כי ביצוע שינויים אינו דוחה את המועד הקבוע להשלמת ביצוע העבודות ומסירתן למזמין, למעט אם הדחייה אושרה ע”י המפקח טרם ביצוע השינוי ו/או התוספת. “
אין חולק כי מגדלי המרכז לא הציגה כל אישור המעיד על ביצוע שינויים אשר הוביל לדחיית המועד להוצאת טופס 4. יתרה מכך, מגדלי המרכז לא הראתה כי בזמן אמת פנתה והודיעה על העיכוב בקבלת טופס 4 וכן טענה כי האיחור הינו לפתחה של קומפרו. זאת ועוד, עיון במסמך מיום 14/10/12, מעלה כי השינויים אשר מגדלי המרכז טוענת כי היה בהם בכדי לעכב את מסירת החזקה, נזכרים במסמך זה ומשכך, טענתה ולפיה השינויים אשר ביקשה קומפרו הובילו לדחיית קבלת טופס 4 אינם עולים בקנה אחד עם מסמך זה, כמו גם עם התחייבותה של מגדלי המרכז לקבל טופס 4 ולהשלים מסירת הבתים עד ליום 14/12/12 כפי הקבוע במסמך זה.

מן האמור עולה כי אין חולק שהבתים קיבלו טופס 4 – קרי היו ראויים לאיכלוס רק ביום 18/3/13, על מגדלי המרכז חלה החובה לקבל טופס 4 ויתרה מכך, לא הוכח שבוצעו על ידי קומפרו שינויים אשר היה בהם בכדי להוביל לדחיית קבלת טופס 4.

לאור האמור, הנני קובעת כי המסירה בוצעה ביום 18/3/13 והאיחור בגין המסירה הינו לפתחה של מגדלי המרכז ומשכך, כי מגדלי המרכז איחרה בארבעה חודשים מהמועד הנקוב בהסכם מיום 14/10/12.

מכאן אפנה לטענה ולפיה מהאיחור יש להפחית חודשיים בהתאם לקבוע בהסכם כתקופת “גרייס” אשר לא תחשב כאיחור במסירה. לעניין זה, אקדים הכרעה להנמקה ואקבע כי אין ממש בטענה וכי בהתאם לדין, מרגע בו האיחור עבר את תקופת הגרייס, הרי שיש לפסוק פיצוי מיום האיחור הראשון ולא בניכוי תקופת הגרייס.

כך, בע”א 758/87 קאופמן נ’ גזית קונסוליום השקעות ופיתוח בע”מ פ”ד מד(2) 60, בעמ’ 65 , נקבע על ידי השופט א’ גולדברג באשר לסעיף המקנה תקופת חסד כי:
“סעיף זה אכן נותן למשיבה ארכה של 30 יום למסירת החזקה, ואיחור המגיע עד 30 יום ‘לא יחשב כהפרת התחייבויות החברה’. משמע, כי איחור מעבר [ההדגשות במקור – ס’ ג’] לתקופה זו הינו בגדר הפרת ההסכם למסירת הדירה עד 15.9.77. משהופר ההסכם, זכאי המערער לפיצוי מהיום שבו התחייבה המשיבה למסור לו את החזקה בחנות, דהיינו, מיום 15.9.77, ולא מתום הארכה”
[באותו עניין ראו גם את ע”א 1339/97 שם טוב נ’ עזבון המנוח שדלז מנחם (15.09.1999) וכן, עא 4337/02 ירמיהו עייני חברה לבנין בע”מ נ’ קו-אופ צפון היפרשוק רשתות שיווק בע”מ, נח (1) 799 (26.11.2003)].
במאמר מוסגר אציין כי הפסיקה דלעיל, גובשה גם לכדי חקיקה וזאת, במסגרת תיקון סעיף 5א’ לחוק המכר (דירות) – אשר אין חולק כי נכנס לתוקפו לאחר המועדים הרלוונטים לתביעה לפני.

לאור האמור, הרי שגם בענייננו יש לחשב את הפיצויים בגין כל התקופה לרבות בגין תקופת החסד – קרי למשך ארבעה חודשים מיום 14/12/12 ועד ליום 18/3/13.

בהתאמה לקביעתי וכן, לקבוע בסעיף 10.6 להסכם ולפיו התשלום בגין כל חודש איחור יעמוד על סך של 5,000$, הנני קובעת כי קומפרו זכאית לתשלום סך ₪ המהווה 20,000$ למועד הגשת התביעה (27/6/13) (דהיינו לפי שער דולר אשר עמד על 3.648 ₪ ל – 1 $)- קרי, לסך 72,960 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

באשר לטענת קומפרו ולפיה הינה זכאית לתשלום איחור כאמור גם בגין התקופה בה יבוצעו תיקונים בבתים, הרי שטענה זו לא הוכחה לא מיני ולא מקצתי- כך, לא הוכח שבתקופת התיקונים לא יכולים בעלי הבתים לשהות בבתים, לא הוכח פרק הזמן הנדרש לביצוע תיקונים ויתרה מכך, לא הוצג הביסוס החוזי או החוקי לקביעת פיצוי בסך 5,000$ לחודש בגין תקופת תיקון הליקויים. לאור האמור, הנני דוחה טענה זו.

אחריות הנתבע 2 – עאטר עטאף
במסגרת התביעה טענה קומפרו לאחריותו האישית של מר עאטף להתחייבויותיה של מגדלי המרכז וזאת, לאור חתימתו על כתב ערבות ואחריות אישית לחובותיה. טענתה זו של קומפרו לא נשללה על ידי מר עאטף ומשכך, הנני קובעת כי מר עאטף אחראי ביחד ולחוד עם מגדלי המרכז לכלל הסכומים הנקובים בפסק דין זה.

סוף דבר;
לאור האמור והמפורט הנני דוחה תביעות מגדלי המרכז – הן השטרית והן הנגדית והנני מקבלת תביעת קומפרו.

בהתאם למפורט בפסק הדין הנני קובעת כי מגדלי המרכז ומר עאטר עאטף ישלמו ביחד ולחוד לקומפרו סכומים כדלקמן:
סך 288,875 ₪ בגין הליקויים בבתים וסך 72,960 ₪ בגין האיחור במסירת החזקה.
לתשלומים האמורים יצטרפו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה קרי – 27/6/13 ועד למועד פסק הדין.
כן יישאו עאטף ומגדלי המרכז בהוצאות בסך של 25,000 ₪ (בקביעת ההוצאות הבאתי לידי ביטוי בין היתר, אגרות כפי ששולמו וכן, שכ”ט מומחה בית המשפט) ובשכ”ט בסך 60,000₪.

התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יתווספו אליהם בנוסף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, 4.7.17 בהעדר הצדדים.

יעקב גנים עורך דין.